פיקניק

לא יכולה לישון. כנראה שיש לי עודף שינה מהימים האחרונים, כל הכדורים שלקחתי גרמו לי לישון בלי הפסקה. הזדמנות טובה לתאר את היום שלנו.

אנחנו לוקחים דוגמה מהמקומיים ומבלים את רוב ימי ראשון שלנו ב national parks, קנינו מנוי, קיבלנו חוברת וכל יום ראשון (יפה) יש טיול חדש. על הדרך התחלנו לאסוף ציוד קמפינג. כרגע יש לנו אוהל ל 6 אנשים (הורג אותי איך מסמנים גודל של אוהלים באנשים שנראים כמו אצבעות כיפכיף, כאילו מי באמת ישן ככה??), מחצלת, תיק פיקניק עם סט כלים הכולל כוסות לשמפניה שמשמשות בעיקר ככוסות תירס לילדים, כסאות מתקפלים, שפע של ציוד ברביקיו ואוהל שמש.

היום הקמנו לראשונה את האוהל שמש, תענוג… הנה תמונה מהרצת הניסיון של האוהל בבית ביום גשום כשהילדים טיפסו על הקירות ועלינו.

מילים אחרונות מפורסמות: שיר, את יכולה לקחת כמה צעצועים לאוהל...

אז הגענו היום ל Garigal National Park, והתמקמנו לנו בנוחות ב Davidson Picnic Area, במקום היתה נוכחות של כמה משפחות בעיקר של ברווזים. דשא, עצים, נהר ושקט נהדר. מה שיפה בפארקים פה שגם אם יש המון אנשים בסביבה הכל נשאר שקט, אפשר לעצום עיניים ולהרגיש לבד. היתה לידנו מסיבת יומולדת של ילדים ובקושי הרגשנו אותם, חוץ מהקטע שכולם שעטו לידנו בדרך לחפש סרטנים (מה עושים עם הסרטנים שמוצאים?).

Garigal National Park and Shir

קצת נקניקיות והמבורגרים על הברביקיו (הציבורי), קצת התחמקויות מהמגפאייס והקוקוברה שישבו על הענפים בדרך מהברביקיו לדשא וחטפו נקניקיות מכל מי שעבר והרבה הרבה שלווה.

א-מחייה הכיסא הזה, רק 6 דולר באלדי

שלווה אוסטרלית.

אין יותר טוב מזה.