Welcome to Wellington

4 ספט

נו חזרתי לעשות קצת נסיעות עבודה. בגדול הנסיעות אצלנו מתחלקות בין כמה אנשים אבל בשביל לא לגרום לעצמי צרות אני מתנדבת מפעם לפעם, אז הפעם יצא וולינגטון, לשבוע. היה יכול להיות יותר גרוע.

השיחה במונית לשדה הלכה ככה:

Driver: International or domestic?

Me: International

Driver: Oooh, are you going somewhere exotic???

Me: Wellington New Zeland

Driver (somehow disappointed): Why?

 

נראה לי מסכם את הנושא בגדול.

אבל האמת שוולינגטון די נחמדה, הייתי פה לפני 11 (!) שנים בטיול תרמילים עם אריק, אז חשבתי שזכרתי משהו. התברר לי די מהר שמה שחשבתי שזכרתי הוא בכלל אוקלנד ומפה לא זכרתי כלום. עד שהסתכלתי דרך החלון באחד המשרדים ופתאום ראיתי את ה YHA שמול הסופר ופתאום נזכרתי שהיינו פה בכריסטמס דיי. אני זוכרת שכל הבנות בבוקר ברכו אותי ב Merry Christmas במקלחות המשותפות וכולם הכינו Ham במטבח המשותף. אווירת כריסטמס שדי דילגה עלינו, אבל בהחלט אווירה.

אז איפה הייתי? וולינגטון עיר חביבה ביותר, מזכירה קצת את קנברה אבל בלי הכיכרות. כמו שבקנברה הכל נמצא במרחק 10 דקות נסיעה, בוולינגטון הכל נמצא במרחק 10 דקות הליכה. נחמד מאוד כשהשמש זורחת.

מאוד מסודר פה. זכרתי שהערים בניו זילנד מאוד סטריליות, אבל שכחתי עד כמה. גם קצב החיים מאוד נינוח, מחכה בבוקר 15 דקות לקפה טייק אווי וטוסט, חושבת בראש על הסרט הרץ של אנשים, כוסות קפה וטוסטים בסיטי של סידני. סרט רץ שמוציא קפה כל שניה. האם זה קצב החיים הנינוח שחשבתי עליו כשעברנו לאוסטרליה? הכל יחסי כנראה. וולינגטון קצת איטית מדי לטעמי, אני אוהבת את הקפה שלי בבוקר זריז.

מה שבטוח הנסיעה הזו עשתה לי חשק לעשות טיול נוסף בניו זילנד. בקרוב.

הנה כמה תמונות.

כתיבת תגובה