מול הבית שלנו יש חלקה של bush ושלט קטן לידה, bush walk to Blackman Park. כבר הסתכלתי כמה פעמים על השלט הזה והיום סוף סוף הלכתי לבדוק מקרוב.
כמה מטרים לתוך השביל במורד הגבעה והיער סוגר עליך, צלילי הרחוב נבלעים בשקט מסביב, שקט דחוס של צמחים עם קריאות ציפורים מזדמנות. האינסטינקט העירוני שלי מתעורר, אולי זה לא רעיון טוב להמשיך, חשש קל עולה אבל אני משתיקה אותו וממשיכה. ברומא היה רומאי אני חושבת, כל השכנים כל הזמן מטיילים פה, הגיע הזמן שגם אני.
אחרי כמה דקות הליכה אני מגיעה לפארק עצמו. מרחב עצום של דשא המשמש למשחקי פוטי, רוגבי או קריקט, תלוי בעונה. היום הכל ריק, הדשא הזה כולו שלי.
ממשיכה לכיוון הנהר, בוקר יפה היום והכל שקט.
פרח שמזכיר את האביב בישראל (דרדר?) אני אוהבת את דרישות השלום הקטנות האלה מפרחים שאני מכירה ואוהבת, פה בין כל הצמחים השונים.
Lane Cove River. הנה פה חמש דקות מהבית.
את הדרך חזרה אני עושה ברחוב, עוצרת להנות רגע מפריחה מטורפת של אזליאות. אני אוהבת את גושי הצבע הפרועים שלהם, מחליף לי את הבוגנוויליה הפראית שאל הצבעים שלה אני כל כך מתגעגעת.
דאון אנדר 